ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

העתקת אלונים למצע אפר פחם 2009

בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ"מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע. בדצמבר 2008 נערכה העתקה של עצי אלון התבור משני מקורות, לשטח הנטיעה בהר אחים הממוקם מעל עמק בית נטופה. הועתקו לשטח 1044 עצים, ומתוכם 28 ניטעו בתוך מצע של אפר פחם (אפר פחם תחתית מנופה 2-8 מ"מ + 25% קומפוסט). בחלק מהבורות מצע האפר כוסה בקרקע, המדידה שתוצג להלן נעשתה בעצים שבהם המצע נשאר חשוף. השקיה בטפטוף ניתנה מאפריל עד אוקטובר בכמות כוללת של 1.9 מ"ק לעץ, כ-10.5 ליטר ממוצע לעץ ליום.
מדידות נערכו באוקטובר 2009. נמדדו 10 עצים במצע האפר ו- 10 עצי ביקורת (5 עצים בכל טיפול מכל אחד משני המקורות). תקציר התוצאות והמסקנות – העצים הם משני מקורות הנבדלים ביניהם בקוטר הגזע אבל לא היה הבדל בממוצע גודל העצים שנבדקו בין הטיפול על מצע האפר והביקורת. נמצא יתרון מובהק לעצים שגדלו על מצע האפר בצימוח צדדי שהתבטא בהגדלת קוטר העץ ובאורך צימוח ממוצע רב יותר. יתכן שקיים גם יתרון בצימוח לגובה אך הוא לא היה מובהק. הצימוח הרב יותר היה בעצים קטנים יותר (קוטר גזע קטן, שברובם גם הגיעו ממקור אחד) והשפעת הגודל התבטאה בעיקר בניסוי של מצע האפר. מדידת צפיפות השורשים הייתה במדגם קטן שלא אפשר ניתוח סטטיסטי, אולם נראה שהשורשים רבים יותר במצע האפר. גם בהתרשמות הכללית נראה יתרון לעצים שגדלו באפר הן בצימוח הענפים והן בצפיפות השורשים.
ואולם, בניסוי המשך שנערך בשני אתרים בעצים מועתקים ובשתילים, לא נמצא יתרון לגידול במצע האפר. על כך ראה [ראה במאמר של בנישו והר (2017)] ובפוסטר