ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

חורשים טבעיים בשליטת אלון מצוי מגיעים בבתי גידול מתאימים למבנה סבוך ביותר וכמעט בלתי עביר. הסבך נוצר כתוצאה מרב גזעיות של עצי החורש המשולבים בשיחים ומטפסים. נדרשת פתיחה של החורש כדי לאפשר תנועה בתוכו ולהקטין את החשש של התפשטות שריפות שעלולות לכלות שטחי חורש נרחבים ואף לסכן אדם ורכוש. כדי למנוע את סגירתו מחדש של החורש נדרש מימשק בר קיימא, הכולל רעייה מתמשכת שתגרום לדיכוי התחדשויות של ענפים נמוכים.

מרחב צפון של קק"ל החליט לטפל בכ-1300 דונם ביער מירון בקרבת בר יוחאי וכפר שמאי. נערכו מדגמי מדידה בהשוואה לניתוחי תמונה של אורתופוטו, והשטח חולק לפוליגונים שהוגדרו כעומדי חורש על פי מאפייניהם. נמצאו בממוצע 81 עצים בדונם המכסים 42% מהשטח (20-78% בעומדים השונים) בנפח גזעים של 4.4 מ"ק לדונם. מספר הגזעים הממוצע לעץ הוא 5.2 (9.4-3 ממוצע במדגמים, ועד 16 גזעים בחלק מהעצים) בקטרים של 25-2 ס"מ. גובה העצים הממוצע 4.60 מ'. אלון מצוי מהווה 67% מהעצים ומלווה באגס סורי, קטלב מצוי, אלה א"י, לבנה רפואי , כליל החורש, חרוב מצוי ואלון התולע, ומיני שיחים, בני שיח ומטפסים.

שיטת הפתיחה והעיצוב היא בדרך של דילול גזעים כך שיישארו 3-2 גזעים גדולים בכל עץ, הסרה של ענפי צד עד גובה של 2.50 מ' והקצרה של ענפים נוספים. בגבולות היישובים יוצרים רצועות חיץ שבהם הפעולה חזקה יותר בהתאם להנחיות של רצועות החיץ, ובשאיפה שמכל עץ ("בית שורש") ישאר לפחות גזע מרכזי אחד. חלק מהשטח הינו תלול וללא דרכים ונדרשת עבודה יצירתית לפתיחה של כל החורש.

בד בבד עם פעולת העיצוב, מתואם מימשק רעיה בשטח המטופל שיאפשר תחזוקה בת קיימא שתהייה כדאית גם עבור בעלי העדרים. הצלחת הטיפול בשטחי חורש אלו תהווה מודל להמשך טיפול בחורשים נוספים.

​