ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

נדרשה הערכה של נתיבי הזרימה להזנת מעיינות בשיפולי רמת מנשה ובמורדות לעמק יזרעאל, כדי להימנע מפגיעה בהם במהלך חפירת תעלות, המתוכננת לצורך הובלת צנרת ביוב לניקוז האזור כלפי מטה לכיוון העמק, במסגרת פרוייקט של מורן פיתוח ויעוץ. כבסיס לחקר של המערכת ההידרוגיאולוגית מוצג סיכום של עבודות שעסקו בגאולוגיה ובהידרולוגיה של האזור ובחקר תהליכים הידרולוגיים בתווך הבלתי רווי של מערכת הסלע-קרקע, בעיקר של סביבת התצורות הקירטוניות של חבורת עבדת (אאוקן) ותצורת טקיה הנמצאת תחתיה.

בר (1983) שעבד בדרום רמת מנשה הגדיר שני תת אקוות של חב' יהודה, שביניהם קיימת חציצה של שכבות קירטוניות וחוואריות דפני (2012) כמעט מבטל כל תרומה של אקוות חב' עבדת. נראה שהערכתו אינה נכונה. וישקין (1973) התייחס הן לאקוות חב' יהודה והן לאקוות חב' עבדת, וביניהם אקוויקלוד של חב' הר הצופים, ועוד אקוות רדודות עליונות של יחידות צעירות מהנאוגן. גוטמן וגוטליב (1986) שעבדו בצפון רמת מנשה, הבדילו את אקוות חב' עבדת, שממנה נובעים מעיינות רמת מנשה מאקוות חב' יהודה. שדה ועמיתיו (2014) התרכזו בניתוח של עין כפר היושב על שבר דליה-כופריין.

המבנה הסטרוקטרלי של רמת מנשה: חשוב להבין את קיומה ומשמעותה של "הפרשה" של ארד (1955, 1965) שכונתה "אוכף דליה" על ידי בר (1983) (או "הרום הרוחבי", הר (2008). הר (2008), כהמשך לארד (1955), הציג את המבנה הכולל של סינקלינת אלונים-מנשה מנשה התחומה בין האנטיקלינות של כרמל ושומרון-נצרת. כשהסינקלינה עצמה מחולקת לרוחבה באותה פרשת מים שמקורה כנראה בקמר קדום קיימות שלוש מפות סטרוקטורליות: החל מהמפות על בסיס גג חב' יהודה של Arad (1965), המשך במפה של Fleischer & Gapsou (2002) ועד המפה על בסיס חב' הר הצופים של גורן, שכנאי ובן שבת (2014).

ספיקות וכיווני זרימה הוצגו בעבודות אלה. נתונים נוספים נלקחו מעבודות הר (2008) וממחקרים בקירטונים של חב' עבדת ברמת חובב של קבוצת רונית נתיב ז"ל.